החלטה בתיק ת"א 9715-02-11

לפני בקשה לקבוע כי קיים השתק פלוגתא בעניין שיעור הוצאותיו של המשיב  בקשר עם השותפות שנקבעה בפסק הדין בתא. 30347/05 וכי אינו רשאי להציג ראיות חדשות  בענין זה ו/או לטעון טענות בענין זה.

עוד מבוקש לקבוע כי המבקשים שילמו את חלקם בהוצאות המשיב, בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי בע"א 2304/08.

רקע :

ביום 6.2.11 הגיש המשיב תביעה כנגד המבקשים בסך של 220,000 ש"ח בגין אי תשלום חלקו  בדמי ביטול, אשר שולמו במסגרת פרויקט בניה אשר הצדדים היו שותפים לו בצ'כיה (להלן: " פרויקט הבניה"), מהמשקיע - דנקנר השקעות בע"מ  (להלן: "דנקנר").

ביום 24.5.11 הגישו המבקשים תביעה שכנגד בסך של 150,000 ש"ח, בטענה כי המשיב שלשל לכיסו עמלה שנתקבלה מחב' "אפריקה ישראל השקעות בע"מ", במסגרת פרויקט הבניה, ולא נתן למבקשים את חלקם.

הבקשה :

המבקשים מפנים לסעיף 18 לכתב התשובה בתביעה העיקרית, שהגיש המשיב, בו הוא מפרט את הוצאותיו במסגרת הפרויקטים המשותפים לו ולמבקשים, המסתכמות במאות אלפי שקלים.

לטענת המבקשים, בכתב ההגנה שהגיש המשיב בכתב התביעה שכנגד, הוא טען (סעיף 19) כי על המבקשים לשאת ב 30% מהוצאות השותפות, המסתכמות בסך של 525,158 ש"ח, כדלקמן -

שכר                                                                                          1,440,000 ש"ח

שכ"ד ותשלומי חשמל ומים עבור המשרד בפראג                       91,754 ש"ח

השכרת רכב בפראג                                                                   172,887 ש"ח

טיסות, טלפון וציוד משרדי                                                       45,885 ש"ח

אולם, טוענים המבקשים, בתביעה קודמת של המשיב, בת.א. 30347/05 כבר נטענו טענותינו בענין הוצאותיו בתקופת הפעילות המשותפת בינו ובין המבקשים וכבר תבעה החזר לכספים אלו.

בית המשפט, טוענים המבקשים, דן בתביעתו של המשיב, ופסק בה, ומשכך הוא מנוע  מלשוב ולעורר פלוגתא פסוקה זו.

המבקשים מצטטים מכתב התביעה המתוקן בת.א. 30347/05 בה פירט המשיב את הוצאותיו, ובכללן - שכ"ד ומחיה, טיסות, רכב, ביטוח, הוצאות משרד ושכר עבודה.

כן מציינים המבקשים כי במסגרת תצהיר העדות הראשית בת.א. 30347/05, שב וטען המשיב את הטענות בדבר ההוצאות שנגרמו לו מן הפעילות המשותפת עם המבקשים.

במסגרת הדיון בת.א. 30347/05, טוענים המבקשים, נחקר והעיד המשיב על תצהירו, בנוגע להוצאות, ולא המציא שמץ של ראיה או מסמך לביסוס טענותיו בדבר ההוצאות.

לגרסת המבקשים, בפסק הדין שניתן בת.א. 30347/05, דחה בית המשפט את תביעתו של המשיב, אך פסק לטובתו שכר ראוי בסך 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ערעור שהגיש המשיב (ע"א 2304/08), טוענים המבקשים - נדחה.